הנדון: הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון - שאלות ותשובות - מסמך מרכז

Transcription

1 בנק ישראל הפיקוח על הבנקים אגף מדיניות והסדרה ירושלים, ז' בניסן תשע"א 11 באפריל 2011 REG לכבוד התאגידים הבנקאיים - לידי המנהל הכללי א.ג.נ., הנדון: הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון - שאלות ותשובות - מסמך מרכז להלן ריכוז שאלות שהתקבלו מהתאגידים הבנקאיים, ותשובות הפיקוח על הבנקים, בנוגע ליישום הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון, בגישה הסטנדרטית ובגישת המודלים הפנימיים לסיכוני אשראי..1 מסמך זה כולל את כל התשובות שניתנו על ידינו בעבר, ותשובות לסוגיות חדשות, לאורך הזמן. בצמוד לכל תשובה מופיע מסירתה (או עדכונה האחרון). שנוספו.2 התשובות הכלולות בקובץ זה מבטאות את עמדתו ופרשנותו המחייבת של המפקח על הבנקים להוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון. בעתיד, לאור ניסיון שיצטבר, תבחן האפשרות לשלב חלק מהתשובות בגוף ההוראה. מסמך זה מוצב באתר האינטרנט של בנק ישראל, ומתעדכן על ידינו מעת לעת..3.4 בכבוד רב, אור סופר סגן המפקח על הבנקים העתק - המפקח על הבנקים ת"ד 780, ירושלים טל: /458 פקס:

2 2 I. תחולה ובסיס הון קובץ שאלות ותשובות - הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון תוכן עניינים 1. מבוא, תחולה וחישוב דרישות - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר מדידה והלימות הון - רכיבי ההון - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר הון רובד הון רובד הון רובד ניכויים מבסיס ההון 2.5 מגבלות והגבלות.II גישה סטנדרטית הגישה הסטנדרטית - סיכון אשראי - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 203: 1. חובות בודדים 1.1 חובות של ריבונויות (סעיפים 53-55) 1.2 חובות של ישויות סקטור ציבורי (סעיפים 57-58) 1.3 חובות של בנקים רב צדדיים לפיתוח (סעיף 59) 1.4 חובות של בנקים (סעיפים 60-64) 1.5 חובות של חברות ניירות ערך (סעיף 65) 1.6 חובות של תאגידים (סעיפים 66-68) 1.7 חובות שנכללו בתיקים קמעונאיים פיקוחיים 1.8 חובות בביטחון נכס למגורים (סעיפים 72-73) 1.9 חובות בביטחון נדל"ן מסחרי (סעיף 74) 1.10 הלוואות בפיגור (סעיפים 75-78) 1.11 קטגוריות סיכון גבוהות יותר (סעיפים 79-80) (סעיפים 69-71) 1.12 נכסים אחרים (סעיף 81) 1.13 פריטים חוץ מאזניים (סעיפים 82-89) 1.14 כללי 2. דירוג אשראי חיצוני

3 3 2.1 הכרה בחברות דירוג 2.2 תהליך המיפוי 3. הפחתת סיכון אשראי (CRM) איגוח: 3.1 ביטחונות 3.2 קיזוז פריטים מאזניים 3.3 ערבויות ונגזרי אשראי 3.4 כללי 4. מדידה והלימות הון - סיכון אשראי - איגוח - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 205 סיכון תפעולי: 5. מדידה והלימות הון - סיכון תפעולי - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 206 סיכון שוק: 5.1 גישות להקצאת הון (סעיפים ) 5.2 מיפוי לקווי עסקים 5.3 חישוב הכנסה גולמית 6. מדידה והלימות הון - סיכון שוק - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר סיווג מכשיר פיננסי בתיק למסחר 6.2 סיכון ספציפי 6.3 סיכון אשראי צד נגדי 6.4 התאמות להערכות שווי 6.5 הקצאת הון בגין הסיכון הגלום באג"ח להמרה 6.6 אישור מודל מתקדם להקצאת הון בגין סיכוני שוק 6.7 נגזרי זהב 6.8 סוגי עסקאות 6.9 גידור סיכונים בין התיק הבנקאי לתיק למסחר הגישה הסטנדרטית - סיכון אשראי - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 203 (נספחים): 7. טיפול בדרישות הון לעסקאות שכשלו ועסקאות שאינן - DVP נספח ב' להוראת ניהול בנקאי תקין מספר סיכון אשראי צד נגדי - נספח ג' להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 203

4 4 8.1 סוגי עסקאות 8.2 אופציות 8.3 קיזוז עסקאות 8.4 גישת החשיפה הנוכחית 8.5 כללי.III מדידה והלימות הון - גישת המודלים הפנימיים - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר מבוא (סעיפים ) 2. מכניזם של גישת ה- IRB 2.1 חלוקה לקבוצות של חשיפות (סעיפים ) 2.2 הגישה הבסיסית והגישה המתקדמת (סעיפים ) 2.3 אימוץ גישת הדירוגים הפנימיים על קבוצות הנכסים השונות (סעיפים ) 3. כללים עבור חשיפות לתאגיד, לריבונות ובנק 3.1 נכסים משוקללים בסיכון עבור חשיפות לתאגיד, לריבונות ולבנק (סעיפים -271 ( רכיבי סיכון (סעיפים ) 4. כללים לחשיפות קמעונאיות 4.1 נכסים משוקללי סיכון לחשיפות קמעונאיות (סעיפים ) 4.2 רכיבי סיכון (סעיפים ) 5. כללי חשיפות למניות 5.1 נכסים משוקללי סיכון בשל חשיפות למניות (סעיפים ) 5.2 רכיבי סיכון (סעיפים ) 6. כללים לטיפול בתיקי חייבים שנרכשו 6.1 שקלול נכסי סיכון בגין הסיכון לכשל (סעיפים ) 6.2 שקלול נכסי סיכון בגין סיכון לדילול (סעיפים ) 6.3 הטיפול בהנחות במחיר הרכישה לתיקי חייבים (סעיפים ) 6.4 הכרה בהפחתות סיכון אשראי (סעיף 373) 7. טיפול בהפסדים צפויים והכרה בהפרשות 7.1 חישוב הפסדים צפויים (סעיפים ) 7.2 חישוב הפרשות (סעיפים )

5 5 7.3 טיפול בהפסדים צפויים (EL) ובהפרשות (סעיפים ) 8. דרישות הסף לגישת ה- IRB.IV נספחים 8.1 הרכב דרישות הסף (סעיפים ) 8.2 ציות לדרישות הסף (סעיפים ) 8.3 תכנון מערכת הדירוג (סעיפים ) 8.4 תפעול מערכת דירוג הסיכונים (סעיפים ) 8.5 פיקוח ושלטון תאגידי (סעיפים ) 8.6 שימוש בדירוגים פנימיים (סעיפים ) 8.7 כימות רכיבי הסיכון (סעיפים ) 8.8 תיקוף אומדנים פנימיים (סעיפים ) 8.9 אומדנים פיקוחיים של LGD ו- EAD (סעיפים ) 8.10 דרישות להכרה בחכירה (leasing) (סעיפים ) 8.11 חישוב דרישות הון עבור חשיפות למניות (סעיפים ) 8.12 דרישות גילוי (סעיפים 537) נספח א' - פריטים חוץ מאזניים - טבלת התאמה נספח ב' - תהליך סיווג חשיפה נספח ג' - ניירות עמדה נייר עמדה מספר - 1 יישום גישת הדירוגים הפנימיים לסיכוני אשראי על חשיפות קמעונאיות נייר עמדה מספר - 2 (LDPs) Low Default Portfolios נייר עמדה מספר - 3 פילוסופית הדירוג בגישת IRB נייר עמדה מספר - 4 מסגרת לתיקוף מערכות דירוג

6 ד 9 ב( 6 I. תחולה ובסיס הון 1. מבוא, תחולה וחישוב דרישות - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר האם פטור מתחולת ההוראה מתייחס לכל שלושת הנדבכים בהוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון? האם תאגיד בנקאי הפטור מתחולת ההוראות חייב לקיים הליכי ניהול סיכונים על פעילויותיו? תחולת ההוראות מתייחסת לכל שלושת הנדבכים. תאגיד עזר הפטור מקיום הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון על פי התנאים שבסעיף 20 להוראה, עדיין יידרש לתהליכי ניהול סיכונים נאותים התואמים את גודלו, מורכבותו, פרופיל הסיכונים שלו והשפעתו על חברת האם. תאגיד כאמור, לא יידרש להגיש לפיקוח על הבנקים דיווח רבעוני נפרד על מדידה והלימות הון ודוח ICAAP נפרד. האם חברות שהן תאגידי עזר, ואשר נכללות במאזן התאגיד הבנקאי בלבד (סולו) על פי האמור בסעיף 9 ד' להוראות הדיווח לציבור (עמוד ), פטורות מהוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון? איחוד מלא של נכסי תאגיד העזר בדוח התאגיד הבנקאי (סולו), על פי סעיף 9 ד' להוראות הדיווח לציבור, אינו מספיק לצורך קבלת פטור מהוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון. סעיף זה אינו מבטיח את העמידה המלאה של חברת האם בכל ההתחייבויות של תאגיד העזר (מאחר ואינו מחייב שיפוי), אינו מבטיח הכללה של תאגיד העזר בתהליכי הבקרה וניהול הסיכונים של חברת האם, וכן אינו מבטיח העברת מקורות מחברת האם או החזר התחייבויות. לפיכך עמידה בתנאי סעיף ' להוראות הדיווח לציבור אינה יכולה להחליף את התנאים בסעיף 20 להוראה. האם קיומו של כתב שיפוי של חברת אם לתאגיד עזר שהוא חברת בת, פוטר אוטומטית את תאגיד העזר מתחולת הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון? תאגיד עזר פטור מקיום הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון אם התאגיד הבנקאי השולט בו מקיים את כל התנאים בסעיף 20 סעיף קטן 3 ( להוראה. עצם קיומו של כתב שיפוי אינו מבטיח כי יתקיימו יתר התנאים הנדרשים לפטור. לפיכך על התאגיד הבנקאי לוודא עמידה בכל שלושת תנאי הפטור, לרבות בדרישה כי אין ולא חזוי מכשול כלשהו, לרבות מכשול משפטי, להעברה מיידית של מקורות, או לביצוע החזר התחייבויות של התאגיד על ידי התאגיד הבנקאי השולט. לעניין זה: "העברה מיידית של מקורות" - העברה של נזילות או מכשירי הון. האם נדרש אישור מראש של הפיקוח על הבנקים לצורך מתן פטור מתחולת הוראות שאלה 1: שאלה 2: שאלה 3: שאלה 4:

7 7 ניהול בנקאי תקין, העוסקות בדרישות הלימות ההון, לתאגיד עזר שהוא חברת בת? תאגיד עזר העומד בתנאי הפטור המנויים בסעיף להוראה, פטור מתחולת ההוראות, ולא נדרש אישור מראש של המפקח על הבנקים. נדגיש כי על התאגיד הבנקאי מוטלת החובה לבצע הליך בדיקה מסודר ומתועד של העמידה בתנאי סעיף 20 להוראה. בכלל זה, על התאגיד הבנקאי לבצע בדיקה בתדירות רבעונית של סכום נכסי הסיכון המשוקללים, כאמור בסעיף קטן 3 א', או - במקום בו הפטור הינו על פי סעיף קטן 3 ב', על התאגיד הבנקאי להחזיק בחוות דעת משפטית כתובה, לפיה כתב השיפוי שנתן התאגיד הבנקאי אינו מוגבל ומכסה את כל ההתחייבויות של תאגיד העזר, הינו בר אכיפה משפטית בכל תחומי השיפוט הרלוונטיים, ולא קיים שום מכשול משפטי להעברה מיידית של מקורות, או לביצוע החזר התחייבויות של תאגיד העזר על ידי התאגיד הבנקאי השולט. 2. מדידה והלימות הון - רכיבי ההון - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר הון רובד 1 מכשירי הון מורכבים (נספח א' - סעיף א(י)-(יא)) מהי עמדתכם ביחס לשיעורי ההמרה למניות של הון מורכב? בהוראה נקבע שכאשר נדרשת המרה אוטומטית של מכשיר ההון למניות רגילות, יחס ההמרה ייקבע מראש בעת הנפקת המכשיר. אין בכוונתנו לקבוע מגבלות ספציפיות לגבי יחס ההמרה. באיזה מנגנון לחישוב ריבית יכול התאגיד הבנקאי להשתמש לצורך ה-?step-up מנגנון חישוב הריבית לצורך ה- step-up ייקבע על ידי התאגיד הבנקאי. אין בכוונתנו לקבוע את סוג המנגנון עליו חייב התאגיד הבנקאי להתבסס, כל עוד המנגנון יהיה לפי נוסחה שתיקבע בעת ההנפקה. הבהרות לעניין חישוב ה- step-up והבהרת מינוחים (מדד בסיס ראשוני, מדד בסיס מוגדל, מרווח החלף). מדד הבסיס הראשוני index) (initial - המדד שעל פיו נקבעה הריבית המשולמת על המכשיר מזמן הנפקתו ועד אירוע ה-.step-up שאלה 1: שאלה 2: שאלה 3: מדד הבסיס המוגדל index) (stepped up - המדד שעל פיו תיקבע בעתיד ריבית ה-.step-up מרווח ההחלף spread) (swap - המרווח שבין מדד הבסיס המוגדל לבין מדד הבסיס הראשוני, כשהוא מחושב בעת ההנפקה. מרווח ההחלף יישאר קבוע בעת ההגדלה, כפי גודלו בעת ההנפקה. מרווח האשראי הראשוני spread) (initial credit - התוספת למדד הבסיס הראשוני.

8 8 להלן דוגמה המפרטת את אופן חישוב ה- step-up ב ה- :step-up במצב שבו מדד הבסיס משתנה 1. ההנפקה: א. ב. ג. מדד הבסיס הראשוני - 5.5%; מדד הבסיס המוגדל - 5.9%; מדד הבסיס המוגדל - 5.9%; ד. מרווח האשראי הראשוני נקודות בסיס (התוספת למדד הבסיס הראשוני); stepup שיעור הריבית שנקבע בתנאי המכשיר מ ההנפקה ועד מועד ה % (ריבית מדד הבסיס הראשוני של 5.5% בתוספת מרווח של 300 נקודות בסיס); ה. שיעור הריבית המרבי לאחר ה-,step-up בהנחה שמדד הבסיס המוגדל.2 יעמוד בעוד 10 שנים על 8%: חלופה א נקודות בסיס פחות מרווח ההחלף 100 נקודות בסיס פחות 40 נקודות בסיס (מרווח ההחלף) = 60 נקודות בסיס. לכן שיעור הריבית המוגדל (ריבית ה- (step-up יהיה: 8% (מדד הבסיס המוגדל) נקודות בסיס (מרווח האשראי הראשוני) + 60 נקודות בסיס = 11.6%. חלופה ב' - 50% ממרווח האשראי הראשוני בניכוי מרווח ההחלף 40 נקודות בסיס (50% ממרווח האשראי הראשוני) פחות נקודות בסיס 150 (מרווח ההחלף) = 110 נקודות בסיס. לכן שיעור הריבית המוגדל (ריבית ה- (step-up יהיה: 8% (מדד הבסיס המוגדל) נקודות בסיס (מרווח האשראי הראשוני) נקודות בסיס = 12.1%. 2.2 הון רובד 2 רווחים/הפסדים משערוך ני"ע זמינים למכירה שאלה 1: כאשר כתוב רווחים נטו משערוך ני"ע זמינים למכירה - מה הכוונה ב"נטו" (נספח א' - סעיף ב(א))? הכוונה היא לרווחים בניכוי הפסדים. כאשר יש רווחים נטו הם יכללו בהון המשני בשיעור של 45% (לאחר הפעלת שיעור ניכיון של 55% הלוקח בחשבון את התנודתיות במחירי השוק ואת השפעת המס), וכאשר יש הפסדים נטו הם ינוכו מההון הראשוני.

9 ד( 9 שאלה 2: מהי התייחסותכם לשיעור המס במקרה של הפסדים נטו (נספח א' - סעיף ד. 1 ))? ניכוי הפסדים נטו שטרם מומשו מהתאמות לשווי הוגן של ניירות ערך זמינים למכירה ייעשו לאחר ניכוי השפעת המס המתייחס. מדוע לא אומץ שיעור ניכיון שונה לפי סוג ני"ע? שיעור ניכיון של 55% נקבע עבור מניות - עבור ניירות אחרים צריך היה להיות שיעור ניכיון נמוך יותר (נספח א' - סעיף ב(א)). שאלה 3: אין בהנחיות באזל, ועדת ובהוראות של רשויות פיקוח אחרות, שיעורי ניכיון שונים לפי סוג הנייר. הפרשה כללית שאלה 1: איזו הפרשה יכולה להיכלל בסעיף "הפרשה כללית" (נספח א' - סעיף ב(ב))? רק ההפרשה הכללית המוגדרת בסעיף 6 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר "הפרשה נוספת לחובות מסופקים" תסווג כהפרשה כללית. יובהר, כי ההפרשה הנוספת לפי הוראה זו תיחשב כהפרשה ספציפית, ולפיכך לא תיכלל כהפרשה כללית בהון רובד 2. מכשירי הון מורכבים ומניות בכורה צוברות שאלה 1: האם ישנה מגבלה על מכשירי הון מורכבים היכולים להיכלל ברובד 2 עליון (נספח א' - סעיף ב(ג))? המגבלה הקיימת היא שסך הון רובד 2, הכולל גם מכשירי הון מורכבים, והון רובד 3 לא יעלו יחד על 100% מהון רובד 1. לא קיימת מגבלה נפרדת על סך מכשירי ההון החדשני שיכולים להיכלל ברובד 2 עליון. מגבלת ה- 15% היא רק להון חדשני הנכלל בהון רובד 1. האם ניתן לכלול בהון רובד 2 עליון מניות בכורה הניתנות לפדיון (נספח א' - סעיף ב(ג))? שאלה 2: לא ניתן לכלול בהון רובד 2 עליון מניות בכורה הניתנות לפדיון. יחד עם זאת, יובהר כי ניתן לפדות, בתנאים מסוימים, מכשירים מורכבים הנכללים בהון רובד 2 עליון, לרבות מניות בכורה, בכפוף לאישור מראש של המפקח. כתבי התחייבות נדחים סעיף ב(ה) 8 בנספח א' להוראה קובע כי תנאי לכך שכתבי התחייבות נדחים ייכללו בהון רובד 2 תחתון הוא שהם "אינם ניתנים לפדיון מוקדם ואין אפשרות לעשות בהם שינויים, אלא בהסכמה מראש ובכתב של המפקח". שאלה 1: האם העברת בעלות על כתב התחייבות לא סחיר נחשבת ההתחייבות"? "שינוי בתנאי כתב

10 א( ד( לא. העברת בעלות על כתב התחייבות לא סחיר לא מהווה "שינוי בתנאיו", ולכן אינה פוסלת את כשירותו כרכיב הוני. אם ההעברה נעשתה ל"איש קשור" (כהגדרתו בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 312), יאשר התאגיד הבנקאי עסקה זו בועדת הדירקטוריון לעניין אנשים קשורים, וידווח על כך לפיקוח על הבנקים בצרוף הפרוטוקול מדיון הועדה כאמור. 2.3 הון רובד 3 מהו סדר הקדימות של הון רובד 3 בחדלות פירעון (נספח א' - סעיף א(י)-(יא))? רובד 3 פרי-פסו עם רובד 2 תחתון. 2.4 ניכויים מבסיס ההון שאלה 1: נכסים לא מוחשיים האם נדרש לחלץ מוניטין מהשקעות בחברות כלולות המופחתות מההון, כאשר לפי הרישום החשבונאי אין רישום נפרד שלו (נספח א' - סעיף ד. 1?(( סעיף ד' בנספח א' להוראה קובע שהפחתת השקעה (במקרים הרלוונטיים) תתבצע 50% מהון רובד 1 ו- 50% מהון רובד 2, למעט מוניטין, שמופחת כולו מהון רובד 1. לאור האמור, נדרש לחלץ את יתרת המוניטין, גם אם אין רישום נפרד שלו. על פי הנחיות המפקח יש לנכות מהון רובד 1 את יתרת הנכסים הלא מוחשיים. האם לעניין הניכוי מההון, הגדרת נכסים לא מוחשיים כוללת נכסי תוכנה, בין אם נרכשו ובין אם פותחו בתאגיד הבנקאי? "נכסים לא מוחשיים אחרים" המופחתים מהון רובד 1 יכללו נכסים לא מוחשיים כמשמעותם בהוראות הדיווח לציבור, ובכללי החשבונאות המקובלים. מובהר כי נכסים בגין עלויות תוכנה שפותחו פנימית והוונו או בגין תוכנות שנרכשו, אשר מוצגים בדוחות הכספיים בסעיף "בניינים וציוד", לא ינוכו מההון. עמדה זו תיבחן מחדש במידה ויחול שינוי בכללים החשבונאיים. שאלה 1: שאלה 2: הפחתת השקעות ריאליות עודפות כיצד יתכנו הפחתות להשקעות ריאליות בשיעור של מעל 20% מאמצעי השליטה בחברה או מעל 15% מבסיס ההון של התאגיד הבנקאי, כאשר החזקות עודפות אלה אסורות ממילא על פי חוק הבנקאות (רישוי) (נספח א' - סעיף ד. 2 -( ה(?(( שאלה 1: לגבי השקעות ריאליות בשיעור של מעל 20% מאמצעי השליטה - כאלה שאושרו על ידי המפקח, או חריגה אחרת. לגבי השקעות של מעל 15% מבסיס ההון של התאגיד הבנקאי - כאלה שחרגו מהמגבלה עקב שינוי בשווי החברה, או בהון התאגיד הבנקאי, או חריגה אחרת כלשהי. שאלה 2: האם החזקת כתב התחייבות נדחה של חברת ביטוח, אשר נכלל בהון הפיקוחי שלה,

11 11 נחשבת "השקעה" בחברת הביטוח? אם התשובה חיובית, האם נדרש ניכוי מהון התאגיד הבנקאי בגין השקעה זו? חברת ביטוח נחשבת "תאגיד ריאלי", כהגדרתו בחוק הבנקאות רישוי, וחלים על השקעה בה הכללים הרלוונטיים המפורטים בהוראה. מעבר לסוגיית הקצאת ההון, יש להקפיד על עמידה במגבלות החוק, אשר חלות על החזקת תאגיד בנקאי בחברת ביטוח. החזקת כתבי התחייבות נדחים של חברת ביטוח, שאינם המירים למניות, לא תיחשב "השקעה" בחברת הביטוח. לפיכך, "רכיב ההון הפיקוחי" לא ייחשב "אמצעי שליטה", ולא ינוכה מההון. 2.5 מגבלות והגבלות מגבלת הון ליבה שאלה 1: מדוע נקבע שהון הליבה יהווה 70% מההון הראשוני (נספח א' - סעיף ה(א))? ועדת באזל קובעת שהון הליבה צריך להוות את החלק הדומיננטי של ההון הראשוני. אומנם ועדת באזל לא קבעה שיעור מסוים, אך רשויות פיקוח רבות קבעו מגבלה. לדעתנו 70% משקף דומיננטיות, אך יחד עם זאת, מאפשר לתאגידים בנקאיים להגדיל את הונם באופן משמעותי באמצעות הנפקת רכיבי הון רובד 1 שאינם הון ליבה.

12 12.II גישה סטנדרטית הגישה הסטנדרטית - סיכון אשראי - הוראת ניהול בנקאי תקין מספר חובות בודדים 1.1 חובות של ריבונויות (סעיפים 53-55) על פי סעיף 54 להוראה: "כאשר רשות פיקוח במדינה אחרת קבעה משקל סיכון נמוך יותר מהמפורט בטבלה לעיל, לחשיפות של הריבונות באותה המדינה, ניתן להחיל אותו משקל סיכון לשקלול החשיפות במטבע המקומי, לריבונות זו (או לבנק המרכזי או לרשות המוניטרית הארצית) שמומנו במטבע זה, ובלבד שהמדינה חברה ב- OECD ומדורגת בדירוג -A או דירוג עדיף מזה". שאלה 1: שאלה 2: שאלה 3: מהו המבחן לפיו חשיפה תחשב כ"נקובה וממומנת" במטבע המקומי? כאשר מפקח במדינה (אשר חברה ב- OECD ומדורגת בדירוג -A או דירוג עדיף מזה) מאפשר לבנקים שבתחום שיפוטו להחיל משקל סיכון מועדף לחובות של אותה הריבונות, רשאים התאגידים הבנקאיים להחיל משקל סיכון זהה לחובות של אותה ריבונות ובלבד שהחשיפה נקובה במטבע של אותה המדינה, וכן שסכום ההתחייבויות של התאגיד הבנקאי במטבע זה הינו לפחות בגובה סכום אותה החשיפה לאותה הריבונות. האם ניתן להתייחס לחובות צמודים למט"ח של ממשלת ישראל, או של בנק ישראל, כאל חובות הנקובים בש"ח? לעניין שקלול חשיפות של ממשלת ישראל ובנק ישראל, יחשבו חשיפות הצמודות למט"ח כחשיפות הנקובות במטבע ישראלי, וניתן להחיל משקל סיכון של 0% על חשיפות אלו. בהתאם לסעיף 55 להוראה, ניתן לעשות שימוש בדירוג סיכון המדינה שנקבע על ידי סוכנויות אשראי ליצוא (ECA) רק במקרים בהם הריבונות אינה מדורגת על ידי חברת דירוג אשראי חיצונית כשירה. האם ניתן לעשות שימוש בדירוגים אלו גם כאשר הריבונות מדורגת על ידי חברת דירוג אשראי חיצונית כשירה, אך לא זו שהתאגיד הבנקאי בחר לעשות שימוש בשירותיה? II ראה להלן: חלק "גישה סטנדרטית", פרק "דירוג אשראי חיצוני", סעיף "תהליך המיפוי", שאלה חובות של ישויות סקטור ציבורי (סעיפים 58-57) במסגרת הרשויות המקומיות פועלים תאגידי מים כתאגידים נפרדים בפעילות העסקית. התאגידים הינם בבעלות מלאה של הרשות המקומית. האם ניתן להכיר שאלה 1:

13 ב( 13 בתאגידים אלו כישויות סקטור ציבורי? להלן נימוקים להכרה, כמוצע: פעילות התאגידים מוסדרת על ידי רשות ממשלתית מוגדרת. הפעילות כפופה ומפוקחת על ידי הוראות רגולטוריות ברורות, המעוגנות בתנאי הרישיון שניתן לכל תאגיד עם הקמתו; התאגידים בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות;.1.2 התאגידים מספקים שירותים בסיסיים וחיוניים, הפרטי; ואינם מתחרים בסקטור.3 בבעלות התאגידים נכסים תשתיתיים-אסטרטגיים והשקעות המבוצעות על ידי התאגידים בנכסים אלה הינן השקעות לטווח ארוך ביותר ישויות העונות לתנאי סעיף 57 להוראה, מוכרות כישויות סקטור ציבורי. תאגידים המוחזקים על ידי הרשות המקומית אינם עומדים בתנאי הסעיף, ועל כן לא יסווגו בקבוצה "ישויות סקטור ציבורי". האמור מתייחס לכל התאגידים המוחזקים על ידי הרשות המקומית, לרבות: תאגידי מים, ביוב, חברות כלכליות, חברות לפיתוח וכדומה ואגודי ערים לכבאות, לתשתיות איכות הסביבה וכדומה. במידה וקיימת ערבות מלאה של הרשויות המקומיות לחובות של תאגידים אלו, יופחת סיכון האשראי בהתאם לכללי פרק ד' להוראה - "הגישה הסטנדרטית - הפחתת סיכון אשראי". מתבקשת רשימה של ישויות בבעלות ממשלתית מלאה שאינן מתחרות בסקטור הפרטי. שאלה 2: בחינת כשירותן של חברות ממשלתיות להיכלל בקבוצה "ישויות סקטור ציבורי" כאמור בסעיף 57 ), מוטלת על התאגיד הבנקאי. כדי לכלול חברה כלשהי בקבוצה זו, בין היתר, על התאגיד הבנקאי לקבוע קריטריונים למדידת תחרות בסקטור הפרטי. בנוסף נדרש התאגיד הבנקאי לייסד ולתחזק נהלים פנימיים למעקב אחר שינויים אפשריים באופי ובמהות הפעילות של החברה, בהרכב הבעלות והתפתחות של תחרותיות בסקטור הפרטי. עם זאת, מובהר כי: א. ב. ג. בקבוצה זו יסווגו רק חברות בבעלות ממשלתית של 99% ומעלה. בטל. לא ניתן לסווג את הישויות הבאות בקבוצה זו: התעשייה האווירית לישראל בע"מ, התעשייה הצבאית לישראל בע"מ, רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ורשות השידור שאלה 3: בטל (הועבר לגוף ההוראה)

14 14 על פי ההוראה, "חובות של ישויות סקטור ציבורי מקומיות, אשר חוב כלשהו שלהן לתאגיד הבנקאי מסווג על ידי התאגיד הבנקאי כ"סיכון אשראי מסחרי בעייתי" כהגדרתו בהוראות הדיווח לציבור בדבר "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי", יקבלו משקל סיכון בהתאם לחובות של תאגידים...". ההוראה למדידה וגילוי של חובות פגומים טרם נכנסה לתוקף. מהו הטיפול הנדרש לעניין הקצאת ההון עד למועד כניסת הוראה זו לתוקף? כל עוד לא נכנסה הוראת הדיווח לציבור בדבר "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי" לתוקף, יש לטפל ב"חובות בעייתיים" של ישויות סקטור ציבורי מקומיות כבחובות של תאגידים. לעניין זה, "חובות בעייתיים" כהגדרתם בהוראות הדיווח לציבור. בטל (הועבר לגוף ההוראה). האם בנק הדואר יכול להיות מסווג כ-?PSE ככלל, האחריות לסיווג כ- PSE מוטלת על התאגיד הבנקאי עצמו. בהתאם לנתוני הפעילות הנוכחיים של בנק הדואר, ניתן לסווג את בנק הדואר כ-.PSE שאלה 4: שאלה 5: שאלה 6: במידה ותשתנה פעילות בנק הדואר (למשל, הבעלות בו, יהיה מקום לדיון מחודש בסוגיה. היקף התחרות בבנקים מסחריים), או שאלה 7: סעיף 57 מפרט כיצד יש לייחס משקל סיכון לחשיפות ל- PSE מקומיות בלבד. סעיף 58 מאפשר לייחס משקל סיכון לחובות של PSEs במדינות החברות ב- OECD ומדורגות בדירוג -A, או בדירוג עדיף מזה, בהתאם להנחיות הרשות המפקחת באותה מדינה. כיצד צריך לייחס משקל סיכון ל- PSE במדינה שאינה עומדת בקריטריונים הנ"ל, או במדינה זרה שעומדת בתנאים, אך התאגיד הבנקאי מחליט שלא ליישם את האפשרות הקבועה בסעיף 58? ברירת המחדל בנוגע לייחוס משקל סיכון לחשיפות ל- PSE המאוגד במדינה זרה, היא כאילו מדובר בתאגיד (סעיפים 66-67). עם זאת, תאגיד בנקאי רשאי לפעול בהתאם לאמור בסעיף 58. כאשר תאגיד בנקאי מחליט לאמץ הנחיות שקבע מפקח במדינה החברה ב-,OECD המדורגת בדירוג -A, או בדירוג עדיף, הנחיות אלו יחולו על כל ה- PSEs באותה מדינה. 1.4 חובות של בנקים (סעיפים 60-64) מהי ההתייחסות לבנקים ברשות הפלסטינית? יש להתייחס לבנקים ברשות הפלסטינית כמו אל כל בנק זר אחר. שאלה 1:

15 ב) כיצד יש לשקלל חשיפה מול צד נגדי שהוא חברת כרטיסי אשראי בינלאומית? חשיפה לחברת כרטיסי אשראי בינלאומית, המטופלת כחשיפה לבנק על פי הוראות רשות הפיקוח המקומית במדינה בה התאגדה, תטופל כחשיפה לבנק. במקרים אחרים - החשיפה תטופל כחשיפה לתאגיד. האם חברת כרטיסי אשראי תטפל באופן אחר בחשיפות שנוצרו בכרטיסים, שהונפקו על ידי החברה עבור לקוחות של תאגיד בנקאי, שהוא חברת האם של חברת כרטיסי האשראי, לעומת חשיפות שנוצרו בכרטיסים שהונפקו עבור לקוחות של תאגיד בנקאי אחר? לא. סעיף 64 מאפשר הקלה במשקל הסיכון לחובות של בנקים ישראליים, שמועד פירעונם המקורי הוא שלושה חודשים או פחות, הנקובים וממומנים בשקלים חדשים. האם ניתן להחיל הקלה זו גם על חובות לזמן קצר, שצפויים להתחדש? חובות שמועד הפירעון (החוזי) שלהם הוא פחות משלושה חודשים ושצפויים להתחדש (כלומר מועד הפירעון האפקטיבי הוא למעלה משלושה חודשים) לא יהיו כשירים לטיפול המועדף, כאמור בסעיף 64, לעניין הלימות ההון. הסבר: עיקרון זה מאמץ את הגדרת "חובות לזמן קצר", כאמור בהערת שוליים מספר 25 (שנמחקה בעקבות ביטול סעיף 62), בהתייחס לייחוס משקל סיכון לבנקים בהתבסס על דירוג אשראי חיצוני. 1.5 חובות של חברת ניירות ערך (סעיף 65) חובות של איזו חברת ניירות ערך מקומית יטופלו כמו חובות של בנק? סעיף 99 להוראה קובע בצורה מפורשת כי השקעה בנייר ערך חוב שהנפיקה "חברת בת של בנק, שהיא תאגיד עזר, שכל פעילותה היא בהנפקת ניירות ערך" תטופל בהתאם למשקל הסיכון של הבנק המנפיק. ביחס לחובות אחרים של חברות ניירות ערך, ניתן לטפל בחובות של חברת ניירות ערך מקומית כבחובות של בנק, אם חברה זו היא תאגיד כאמור בסעיף 20(3) להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 201, למעט תאגיד הפטור מתחולת הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון על פי הקריטריונים שבסעיף קטן 20(3.' האם כללי solvency II נחשבים כללים ברי השוואה לכללי הוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון? התקנה האירופית solvency II לניהול סיכונים ודרישות הון חלה על חברות ביטוח בלבד. בסעיף 66 להוראה "חובות של תאגידים" נקבע במפורש כי חובות של חברות ביטוח ישוקללו בהתאם לשקלול הסיכון של חובות של תאגידים. לפיכך, לא ניתן בשום מקרה לכלול חברות ביטוח בקבוצת "חברות ניירות ערך". שאלה 2: שאלה 3: שאלה 4: שאלה 1: שאלה 2:

16 16 בטל שאלה 3: 1.6 חובות של תאגידים (סעיף 68-66) שאלה 1: לאן יש לשייך את החשיפות לקיבוצים? יש להתייחס לחשיפות לקיבוצים ולמושבים כאל חשיפות לתאגידים לא (כלומר, יחידים) מיהו הצד הנגדי לחשיפות שנוצרו בכרטיסי אשראי, שהונפקו באמצעות חשבון של תאגיד על שם עובדים? כאשר מונפקים כרטיסים בחשבון מסוים, למשל בחשבון עסק, בעל החשבון יחשב הצד הנגדי לחשיפות הנוצרות מאותם כרטיסים, ולא אותם יחידים (למשל - עובדים) אשר על שמם הונפקו הכרטיסים. 1.7 חובות שנכללו בתיקים קמעונאיים פיקוחיים (סעיפים 69-71) במקרה של אשראי לעסק ולבעל עסק, האם לצורך כשירות להיכלל בתיק הקמעונאי הפיקוחי, יש לקחת בחשבון את חבות בעל העסק בלבד? לצורך כשירות התיק הקמעונאי הפיקוחי נבדקת החשיפה המצרפית לצד נגדי אחד. לעניין זה נקבע כי: "צד נגדי אחד" - לווה כהגדרתו בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים, ומי ששולט בלווה כאמור ומי שנשלט על ידי אלה; לפיכך, יש להתייחס לחשיפה אל העסק ואל בעל השליטה בעסק (בין אם מאוגד כחברה, ובין אם לאו) כמקשה אחת. ככלל, החשיפה לבעל שליטה בעסק תצורף לחשיפה לעסק. מה ייכלל בחשיפה הקמעונאית המצרפית לצד נגדי אחד, על מנת לבדוק עמידה בסף של 5 מיליוני ש"ח? לעניין עמידה בסף של 5 מיליוני ש"ח, יש לקחת בחשבון את כל צורות חשיפת האשראי (יתרה מאזנית ושווה ערך חוץ מאזני לאחר המרתו), לרבות חובות בפיגור וללא ניכוי מחיקות חשבונאיות והפרשות לחובות מסופקים. האם יוחל משקל סיכון גבוה מ- 75% לחשיפות הכשירות להיכלל בתיק הקמעונאי? בשלב זה לא יוחל משקל סיכון גבוה מ- 75% לחשיפות בתיק הקמעונאי הפיקוחי. יחד עם זאת, המפקח שומר לעצמו את הזכות לקבוע משקל סיכון גבוה יותר, אם התנאים יחייבו זאת. האם לצורך מדידת הפיזור של התיק הקמעונאי הפיקוחי ניתן לכלול במכנה חובות בביטחון נכס למגורים? שאלה 2: שאלה 1: שאלה 2: שאלה 3: שאלה 4:

17 17 שאלה 5: שאלה 6: חובות בביטחון נכס למגורים, הכשירים למשקל סיכון בשיעור 35%, אינם חלק מהתיק הקמעונאי הפיקוחי, ולכן אינם נכללים במכנה, לצורך חישוב הפיזור של התיק. האם פעילות של לקוח קמעונאי בנגזרים כשירה להיכלל בתיק הקמעונאי הפיקוחי? פעילות של לקוח קמעונאי בנגזרים (למעט נגזרים משובצים אשר על פי כללי החשבונאות הופרדו מהחוזה המארח) אינה חלק מהתיק הקמעונאי הפיקוחי, ותקבל משקל סיכון בשיעור 100%. פעילות זו לא תיכלל בתיק הקמעונאי, לצורך בדיקת כשירותו. הסבר - ככלל, עסקאות בנגזרים לא נחשבות חשיפה קמעונאית ולא "נהנות" ממשקל סיכון מופחת של 75%. עם זאת, אם החשיפה אינה תוצאה של פעילות הלקוח בנגזרים העומדים בפני עצמם, אלא תוצאה של הפרדת נגזר משובץ שנדרשת לפי כללי החשבונאות, ניתן להתייחס אל הנגזר שהופרד כאל חשיפה קמעונאית אם החוזה המארח הוא חשיפה קמעונאית. הגדרת עסק קטן, הכשיר להיכלל בתיק הקמעונאי הפיקוחי. עסק קטן כשיר להיכלל בתיק הקמעונאי הפיקוחי, אם הוא עסק, העומד בשני התנאים (המצטברים) להלן: (1) מבחן לגובה החשיפה: סך החשיפה של הקבוצה הבנקאית ללווה העסקי, על בסיס קבוצתי, נמוכה מ- 5 מיליוני ש"ח. (2) מבחן לאופן הניהול: החשיפה מנוהלת כקמעונאיות על ידי התאגיד הבנקאי, על פי הגדרות התאגיד בנקאי. עמדה זו מבוססת על ההנחה כי בהחלטות התאגיד הבנקאי לגבי אופן הניהול נלקח בחשבון גודלו של העסק. יחד עם זאת, אם התאגיד הבנקאי בחר לכלול בתיק הקמעונאי עסק, אשר מחזור המכירות השנתי שלו גבוה מ- 25 מיליון ש"ח, יידרש התאגיד הבנקאי להוכיח כי העסק מנוהל על סמך הקריטריונים שקבע התאגיד הבנקאי ללקוחותיו הקמעונאים, לרבות החלטות בנוגע להעמדת אשראי שאלה 7: האם על פי ההוראה, סיווג החשיפה לקבוצת החשיפות (קמעונאי או תאגידים) צריך להיות אחיד בכל הקבוצה הבנקאית? בהתייחס למבחן גובה החשיפה, ככלל חשיפות ללווה ספציפי צריכות להיות מסווגות באופן אחיד על ידי כל התאגידים הבנקאיים בקבוצה הבנקאית. תאגיד בנקאי רשאי לא לחשב את החשיפה המצרפית לצד נגדי אחד ברמת הקבוצה, במקרים בהם החשיפה המצרפית לצד נגדי אחד ברמת התאגיד הבנקאי אינה מהותית.

18 18 במקרה כאמור, על התאגיד הבנקאי לקבוע מראש קריטריונים לסף המהותיות, התואמים לפעילות התאגיד הבנקאי וליישמם בעקביות. סף המהותיות אינו צריך להיות אחיד בקבוצה הבנקאית. בהתייחס למבחן אופי הניהול, אין חובה בקיום אחידות בסיווג. ייתכנו מקרים שהתאגיד הבנקאי יסווג את החשיפה כחשיפה לתאגיד, גם כאשר סך החשיפה נמוך מהסף המחייב, ותאגיד בנקאי אחר בקבוצה סיווג חשיפה לאותו לווה כחשיפה קמעונאית כיצד יש לסווג חשיפה ליחיד בביטחון עסק, או לטובת עסק? חשיפה לעסק קטן כוללת חשיפה ליחיד בביטחון עסק, וחשיפה ליחיד לטובת העסק. כאשר חשיפת ה"לווה" (כאמור בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 313) מורכבת מחשיפות אשר חלקן למטרות עסקיות וחלקן למטרות פרטיות, תסווג חשיפת ה"לווה" כחשיפה ל"עסק". הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 313 מגדירה "לווה" כ"אדם בעל חבות, לרבות בן זוגו וכן מספר לווים, כאשר ההחזר הצפוי של החבות מתבסס בעיקרו על אותו מקור החזר, ולאף אחד מהם אין מקור משמעותי נוסף להחזר החבות...". ההנחה היא שמקור ההחזר העיקרי של "לווה", אשר חלק מחשיפותיו הינן עבור "עסק" - הינו ה"עסק" עצמו. יחד עם זאת, כאשר הרכיב העסקי אינו מהותי ביחס לפעילות הכוללת, ניתן לצרף את החשיפה לעסק אל החשיפה לבעל העסק, ולהתייחס למכלול כחשיפה "ליחיד". הסף לחשיפה קמעונאית נקבע ל- 5 מיליון ש"ח. האם ניתן להעלות את סכום החשיפה הקמעונאית מ- 5 מיליון ש"ח ל- 6 מיליון ש"ח? האם ניתן לאשר גמישות מסוימת ללווים עסקיים המנוהלים כקמעונאים באופן שחשיפה בטווחים של 5-6 מיליון ש"ח תוכר כחשיפה קמעונאית, ולא תסווג כחשיפה לתאגיד, עקב החריגה מהסף שנקבע? סעיף 70 קובע כי: "החשיפה הקמעונאית המצרפית המרבית לצד נגדי אחד לא תעלה על 5 מיליוני ש"ח". סף זה שקבע המפקח על הבנקים אינו נתון לגמישות. קריטריון המוצר מפרט צורות שונות של חשיפה וקובע כי "ני"ע (כמו אג"ח או מניות), בין אם רשומים ובין אם לא... נגרעו ספציפית מקטגוריה זו". בהתייחס לחשיפה הנובעת מני"ע - האם מדובר באשראי לרכישת ניירות ערך, בחשיפה הנובעת מהשאלת ני"ע או בחשיפה הנובעת ממכירה בחסר? כל סוגי החשיפות הנובעות מפעילות בניירות ערך אינן כשירות להיכלל בתיק הקמעונאי הפיקוחי. בין היתר: חשיפות הנובעות מאשראי לרכישת ני"ע, מעסקאות שאלה 8: שאלה 9: שאלה 10:

19 19 השאלה של ני"ע (הן במסגרת רכש/מכר חוזר והן אחרות) וממכירה בחסר של ני"ע בהערת שוליים מספר 28 לסעיף 70 נקבע: "צד נגדי אחד - "לווה" כהגדרתו בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים, ומי ששולט בלווה כאמור ומי שנשלט על ידי אלה". נבקש התייחסותכם לכוונת התאגיד הבנקאי ליישם הגדרה זו על ידי צירוף כל החשבונות בעלות מזהה ייחודי זהה (למשל, ת.ז. או ח.פ). במקרה בו בחשבון רשומות שתי תעודות זהות (למשל, בעל ואישה) הם יהוו זהות ייחודית נפרדת (קרי, לווה נפרד). על פי הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 313, "לווה" הינו "אדם בעל חבות, לרבות בן זוגו וכן מספר לווים, כאשר ההחזר הצפוי של החבות מתבסס בעיקרו על אותו מקור". על התאגיד הבנקאי לקיים תהליכים לזיהוי הלווים שיש לצרף את חשיפותיהם כאמור בהוראה. בהתייחס לבני זוג, יש לצרף את כל החשבונות המשויכים לאחד מבני הזוג, או לשניהם. בהתייחס לאחרים, הדגש יהיה על צירוף לווים להם קיים אותו מקור החזר לחבות. תהליכי הזיהוי ייקחו בחשבון, בין היתר, גם את מהותיות החשיפות. אין לכלול עסקים קטנים בתיק הקמעונאי הפיקוחי, אשר בהתייחס אליהם לא נבדק זיהוי הקשרים וצורפו חשיפות כנדרש בהערה 28 לסעיף 70. לעניין חשיפה קמעונאית מצרפית לקבוצה הבנקאית - נבקש התייחסותכם לסוגיה המשפטית של העברת מידע בקבוצה הבנקאית. קריטריוני הכשירות להכללת חשיפה בתיק הקמעונאי, כאמור בסעיף 70, נבחנים ברמת הקבוצה הבנקאית. במקרה בו הוראות הדין אינן מאפשרות העברת מידע בין החברות בקבוצה, על התאגיד הבנקאי לנקוט בצעדים סבירים על מנת לבחון את היקף החשיפה של הצד הנגדי לקבוצה הבנקאית. למשל, ביצוע בדיקות נוספות כאשר סך החשיפות עולה על סף מסוים (ביניהן: בחינת דוחות כספיים, החתמת הלקוח על ויתור על סודיות, בירורים נוספים מול הלקוח וכדומה). לשם כך, על התאגיד הבנקאי לקבוע קריטריונים, לייסד ולתחזק נהלים וליישמם בעקביות. בפסקה האחרונה שבסעיף 70 נקבע כי "... חשיפה קמעונאית אשר נכללה בתיק קמעונאי פיקוחי, וחדלה לעמוד בתנאים לעיל, לא תוכל לחזור ולהיכלל בתיק הקמעונאי הפיקוחי אלא אם היו שינויים מהותיים אשר יצדיקו זאת". מה הדין במקרה וקיימת חריגה חד פעמית מהסף שנקבע? במקרים בהם הייתה חריגה חד פעמית מהסף שנקבע, אשר אינה אופיינית לפעילות השוטפת של הלווה, ניתן לחזור ולכלול את החשיפה בתיק הקמעונאי הפיקוחי לאחר חזרתה לגבולות הסף. שאלה 11: שאלה 12: שאלה 13: על התאגיד הבנקאי לתעד מקרים אלו, ולסווג את החשיפה בתיק הקמעונאי. ובפרט את הסיבות שבגינן הוחלט להמשיך 1.8 חובות בביטחון נכס למגורים (סעיפים 72-73)

20 20 האם הלוואות לכל מטרה בביטחון נכס למגורים כשירות לשקלול של 35%? בהתבסס על סעיף 72, הלוואות לכל מטרה אינן כשירות לשקלול של 35%. כיצד יש להתייחס למספר הלוואות בביטחון נכס למגורים אחד אשר נלקחו במועדים שונים? משקל סיכון של 35% יוחל רק על הלוואות העומדות בתנאי הכשירות כמפורט בסעיף 72 להוראה שאלה 1: שאלה 2: לעניין חישוב יחס LTV להלוואות אלו - ראה להלן חלק III הפנימיים", פרק 2.1 "חלוקה לקבוצות של חשיפות". "גישת המודלים האם הלוואה המיועדת לרכישת דירה, אולם היא במשכון של דירה אחרת דירה נוספת של הלווה, או דירה של ההורים), תשוקלל ב- 35%? (למשל, שאלה 3: שאלה 4: שאלה 5: לא. אם הנכס הנוסף בבעלות הלווה, משקל הסיכון של ההלוואה לא יכול להיות 35%. אם הנכס הנוסף אינו בבעלות הלווה (למשל - דירה בבעלות הורי הלווה), ההלוואה אינה עומדת בהגדרת "הלוואה במשכון דירת מגורים (סעיף 231 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 204). במקרה כזה, לא רק שמשקל הסיכון של ההלוואה לא יכול להיות 35%, אלא שהיא גם לא תדווח בלוח "משכנתאות" בדיווח לפיקוח. מהו הטיפול בחובות ישנים בביטחון נכס למגורים, אשר אין לגביהם הערכת שמאי? האם התשובה משתנה, בהתקיים אירוע המצדיק בחינת שווי הנכס מחדש? ראה סעיף 72 א' להוראה. לתשומת לב, הטיפול שנקבע בהוראה ביחס לחובות "ישנים" (שהועמדו לפני שנת 2003) אינו מותנה בהיעדר הערכת שמאי. יודגש כי במקרה של הלוואה "ישנה", שמתרחש בנוגע לה אירוע המחייב הערכה מחודשת של שווי הנכס (למשל: שיעבוד נכס נוסף, "גרירת משכנתה", וכדומה), יש לחשב LTV מחדש, ואין להתבסס במקרה זה על הוראת המעבר הקבועה בסעיף 72 א' להוראה. האם ניתן לחשב LTV דינאמי על פי מודל? לדוגמה, חישוב LTV באופן הבא: שערוך הנכס יבוצע באופן יחסי לפי השינויים במחירי הדירות באזורים שונים, כך שבאזורים שבהם הערך הממוצע של הדירות עלה, יעלו ערכי הנכסים ולהפך. השערוך של ההלוואה יחושב בהתאם ללוח הסילוקין שלה. 2.1 III ראה להלן חלק "גישת המודלים הפנימיים", פרק "חלוקה לקבוצות של חשיפות". האם הלוואות במשכון דירת מגורים, אשר אינן עומדות בתנאים לצורך שקלול ב- 35%, אך עומדות בתנאי התיק הקמעונאי הפיקוחי, ישוקללו ב 75%? שאלה 6:

21 ב( 21 כן כיצד יחושב ערך LTV להלוואות המובטחות על ידי נכס למגורים בשעבוד ראשוני שאלה 7: וגם משני? 2.1 III ראה להלן חלק "גישת המודלים הפנימיים", פרק "חלוקה לקבוצות של חשיפות". הלוואה בביטחון נכס למגורים שאינה עומדת בתנאי כאמור בסעיף 72 ), קרי יחס ה- LTV גבוה מ- 75%, אינה כשירה למשקל סיכון של 35%. עם זאת, הלוואה זו תיכלל בתיק הקמעונאי הפיקוחי ויחול עליה משקל סיכון של 75%, כל עוד הינה עומדת בתנאים כאמור בסעיף 70 (למעט הלוואה בפיגור כמפורט בסעיף 75). במידה וההלוואה אינה עומדת גם בתנאים כאמור בסעיף 70, לרבות התנאי לפיו ערך החשיפה המצרפי אינו עולה על 5 מיליון ש"ח, יחול עליה משקל סיכון של 100%. שאלה 8: האם ניתן להקל ולהחיל על הלוואה זו משקל סיכון של 75% (ולא 100%) גם כאשר ערך החשיפה המצרפי עולה על 5 מיליון ש"ח? לא. תנאי הכשירות לשקלול הלוואות בשיעור הנמוך מ- 100% מפורטים בהוראה בסעיפים המתייחסים ל: "חובות שנכללו בתיקים קמעונאיים פיקוחיים" (סעיפים ) ו"הלוואות בביטחון נכס למגורים" (סעיף 72). הלוואה בביטחון נכס למגורים אשר אינה עומדת בתנאי הכשירות המפורטים בסעיפים אלו לא תשוקלל במשקל סיכון הנמוך מ- 100%. מהו ערך הנכס שיש לקחת בחשבון לעניין חישוב יחס LTV בעת "גרירת משכנתה"? שאלה 9: 2.1 III ראה להלן חלק "גישת המודלים הפנימיים", פרק "חלוקה לקבוצות של חשיפות". מהו משקל הסיכון המוחל על "הלוואה במשכון דירת מגורים", המיועדת לרכישת שאלה 10: מגרש למטרת בניית דירת מגורים? אם מדובר בעסקה נפרדת לרכישת מגרש, ההלוואה אינה עומדת בתנאי סעיף 72 להוראה, ועל כן לא יוחל עליה משקל סיכון של 35%. זאת גם אם קיימת אפשרות לבנות בעתיד דירת מגורים על המגרש. אם מדובר בשלב ראשון בעסקה משולבת לרכישת מגרש ובניית דירת מגורים על המגרש, ובהתקיים כל שאר תנאי הכשירות הרלוונטיים, ההלוואה עומדת בתנאי סעיף 72 להוראה, ועל כן יוחל עליה משקל סיכון של 35%. כיצד יש לסווג הלוואות הניתנות במסגרת התאגדות של מספר רוכשים לבניית פרויקט בנייה ("קבוצת רכישה")? שאלה 11: 2.1 III ראה להלן חלק "גישת המודלים הפנימיים", פרק "חלוקה לקבוצות של

22 22 חשיפות" שאלה 12: כיצד יחושב יחס LTV להלוואה לרכישת נכס למגורים המובטחת על ידי הנכס הנרכש ועל ידי נכס למגורים נוסף בבעלות הלווה? על פי תנאי הכשירות בסעיף 72 להוראה, על ההלוואה בביטחון נכס למגורים להיות מיועדת לרכישת אותו הנכס. לפיכך, חישוב יחס LTV להלוואה כאמור בשאלה לעיל, יחושב על פי היחס שבין סכום ההלוואה (כולל "התחייבות להעמדת אשראי" שטרם נמשכה על ידי הלווה) לבין שווי הנכס שלצורך רכישתו נלקחה ההלוואה. כלומר, בחישוב יחס LTV אין להתחשב בשווי הנכס הנוסף. כיצד יש לחשב יחס LTV במקרים בהם הלקוח מעוניין לפרוע חלק מההלוואה באמצעות הלוואה מתאגיד בנקאי אחר, התאגיד הבנקאי האחר מבקש שיעבוד משותף פרי-פסו, והלקוח מציג הערכת שמאי חדשה לנכס שנערכה לטובת התאגיד הבנקאי האחר? שאלה 13: III ראה להלן חלק "גישת המודלים הפנימיים", פרק "חלוקה לקבוצות של חשיפות". האם תנאי מקדים להכרה בהלוואה לדיור לפי 35% פיקוחי? הינו שזה חלק מתיק קמעונאי שאלה 14: שאלה 15: שאלה 1: שייכות לתיק הקמעונאי הפיקוחי אינה תנאי מקדים להכרה בהלוואה כחוב בביטחון נכס למגורים (משקל סיכון 35%). יותר מזה, חוב בביטחון נכס למגורים (סעיף - 72 כשירות למשקל סיכון 35%) לעולם אינו חלק מהתיק הקמעונאי הפיקוחי. משמעות הדבר היא, למשל, שחובות אלו אינם נלקחים בחשבון לצורך בחינת עמידה בקריטריון העידון - תבליט שלישי בסעיף 70. האם הלוואה בשעבוד דירת מגורים בחו"ל יכולה להיחשב כחוב בביטחון נכס למגורים (משקל סיכון בשיעור 35%), אם עומדת בכל יתר התנאים? אשראי לדיור בחו"ל יכול בעיקרון לקבל משקל סיכון בשיעור 35%. עם זאת, סיווג של חוב המובטח במשכנתה על נדל"ן בחו"ל כ"חוב בביטחון נכס למגורים" (כשיר למשקל סיכון 35%) דורש עמידה בדרישה ל"תנאי חיתום סטנדרטיים". בהקשר זה ייתכן הבדל בין הלוואות שמעמידה שלוחה של תאגיד בנקאי ישראלי בחו"ל לבין הלוואות שמעמיד תאגיד בנקאי ישראלי "רגיל". 1.9 חובות בביטחון נדל"ן מסחרי (סעיף 74) האם ניתן לשקלל חובות בביטחון נדל"ן מסחרי על פי דירוג החברה, כאשר פעילות בנדל"ן מסחרי היא עיסוקה העיקרי של החברה? חובות בביטחון נדל"ן מסחרי ישוקללו בשיעור של 100%, כאמור בסעיף 74 להוראה. 226 חובות כאמור הינם הלוואות לעסקאות "נדל"ן מניב הכנסה" כמפורט בסעיף

23 23 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 204, וכל עוד החוב הינו בביטחון נדל"ן מסחרי. תאגיד בנקאי אשר אינו ערוך לסווג כראוי חובות כמפורט בסעיף 226 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 204, ישקלל את כל החובות בביטחון נדל"ן מסחרי בשיעור 100%, כאמור בסעיף 74 להוראה חובות בפיגור (סעיפים 75-78) האם ניתן להשתמש בחישובי עומק הפיגור לצורך מדידת ימי הפיגור? בכל ההלוואות, בהן על פי הוראות הדיווח לציבור מחושב פיגור ההלוואה על פי "עומק הפיגור", ניתן לעשות שימוש בנתון זה. האם יוכרו ביטחונות נוספים לצורך הפחתת משקל הסיכון של חובות בפיגור? לא. הביטחונות המוכרים לצורך הפחתת משקל סיכון הם הביטחונות הכשירים לצורך הפחתת סיכון אשראי (CRM) בלבד. בחישוב שיעור ההפרשה הספציפית מיתרת סכום ההלוואה, האם יש לכלול במכנה את היתרה לפני ההפרשה או את היתרה לאחר ההפרשה? שיעור ההפרשה יחושב כיחס שבין ההפרשה הספציפית לחובות מסופקים לבין היתרה לפני ההפרשה הספציפית לחובות מסופקים. שאלה 1: שאלה 2: שאלה 3: כאשר קיימת הפרשה לריבית, יש לנכות מ"יתרת סכום ההלוואה" לריבית, והמונה אינו כולל את ההפרשות לריבית. את ההפרשה האם ניתן לפצל הפרשה בין חבויות על פי מודל? כן, ובתנאי שהפיצול נקבע על פי המהות הכלכלית והכללים לחישוב הפרשות. כיצד יש לחשב את שיעור ההפרשה הספציפית מיתרת ההלוואה לצורך קביעת האם יש לחשב כיחס שבין יתרת ההפרשה משקל הסיכון של הלוואה בפיגור? או כיחס שבין יתרת ההפרשה לחלק יתרת ההלוואה שאינו ליתרת ההלוואה, מובטח? בחישוב שיעור ההפרשה הספציפית מיתרת 75 להוראה, כאמור בנוסח שבסעיף הלוואה לצורך קביעת משקל הסיכון של הלוואה בפיגור, יש לקחת בחשבון את מלוא יתרת סכום ההלוואה, ולא רק את החלק שאינו מובטח מיתרה זו קטגוריות סיכון גבוהות יותר (סעיפים 79-80) מה משקל הסיכון המוחל על אשראי הניתן לחברת הון סיכון? שאלה 4: שאלה 5: שאלה 1: % משקל סיכון של מתייחס רק להשקעות של התאגיד הבנקאי בהון סיכון ולהשקעות הוניות פרטיות. הלוואות שנתן התאגיד הבנקאי לחברות העוסקות בהון סיכון ובהשקעות הוניות

24 24 פרטיות יטופלו כחשיפות לתאגידים וישוקללו בסיכון על פי דירוג החברה. על אף זאת, מובהר כי יש לטפל בהלוואות לחברות כאמור הנושאות אופי השקעתי כאל השקעות ולהחיל עליהן משקל סיכון של 150% פריטים חוץ מאזניים (סעיפים 82-89) האם לצורך חישוב דרישת ההון יש להתייחס למסגרת האשראי המאושרת, למסגרת האשראי המנוצלת בפועל? או שאלה 1: מסגרת האשראי שנוצלה הינה חשיפה מאזנית ותשוקלל על פי הצד הנגדי לעסקה. מסגרת אשראי שלא נוצלה הינה חשיפה חוץ מאזנית. חשיפה זו יש להמיר תחילה לחשיפה מאזנית על פי מקדמי ההמרה כמפורט בסעיף 83 להוראה, ולאחר מכן לשקלל על פי הצד הנגדי לעסקה. כיצד יש להתייחס למסגרת אשראי שבוטלה, אולם מבחינה טכנית עדיין ניתן למשוך כספים על חשבון המסגרת (למשל - כרטיסי אשראי)? שאלה 2: כל זמן שתתכן משיכת כספים על חשבון המסגרת, על אף שבוטלה באופן רשמי, יש להתייחס אל המסגרת כאל חשיפה חוץ מאזנית. שאלה 3: האם מסגרות חו"ל בכרטיסי אשראי נחשבות מסגרת? כן. שאלה 4: מהו מקדם ההמרה לערבויות להבטחת זכויות עמיתים בקופות גמל? PUT ערבויות להבטחת זכויות עמיתים בקופות גמל יטופלו כאופציות שהתאגיד הבנקאי כתב ללקוח, על פי כללי נספח ג' "סיכון אשראי צד נגדי" האם ניתן להתייחס אל מסגרות אשראי שאינן מנוצלות כאל מסגרות הניתנות לביטול, ולכן להחיל עליהן מקדם המרה לאשראי של 0% לפי סעיף 83 להוראה (למשל, מסגרות בחשבון עו"ש ומסגרות בכרטיסי אשראי)? ראה התייחסות מפורטת בסעיף 83. לעניין סעיף 83, האם מסגרת אשראי הניתנת לביטול על ידי הודעת ביטול שתוקפה יהיה בעוד חודש והינה ללא תנאי, ניתנת להמרה לאשראי ב- 0%? לא. מסגרת אשראי המבוטלת על ידי הודעה של חודש מראש אינה נחשבת כמסגרת אשראי הניתנת לביטול אוטומטי בשל האפשרות הקיימת ללקוח לנצל את המסגרת במהלך חודש זה. בסעיף 82 מובהר כי "המרה לאשראי של פריטים חוץ מאזניים תבוצע לאחר הפחתת סיכון האשראי,CRM) לפי פרק ד')". שאלה 5: שאלה 6: שאלה 7: א. משמעות ההבהרה היא הפחתה בערך הביטחון הכשיר על פי מקדם ההמרה.

25 25 אנו סבורים כי ההוראה במשמעותה המקורית אינה גורסת כך. ב. האם ההבהרה מתייחסת לכל הטכניקות להפחתת סיכון אשראי ולכל סוגי החשיפות? א. רשויות פיקוח בעולם בחרו באחת משתי גישות שונות לחישוב ערך חשיפה חוץ מאזנית שיש לה הגנת אשראי: על פי הגישה הראשונה מופחת תחילה סיכון האשראי, ורק לאחר מכן מתבצעת המרה לשווה ערך אשראי. על פי הגישה השנייה מתבצעת תחילה ההמרה לשווה ערך אשראי, ורק לאחר מכן מופחת סיכון האשראי. המפקח על הבנקים בחר בגישה הראשונה, השמרנית יותר. גישה זו הינה הגישה החלה במדינות האיחוד האירופי. (CRM) ב. יש לבצע המרה לאשראי לאחר הפחתת סיכון האשראי לכל סוגי החשיפות, ועל פי כל השיטות להפחתת סיכון אשראי. עם זאת, ישנן חשיפות בהן ההמרה לשווה ערך אשראי, או הגנת האשראי, טבועים באופן חישוב החשיפה, כמו למשל בחישובי סיכון אשראי של צד נגדי להוראה). ג' (נספח במקרים אלו יש לחשב את ערך החשיפה ישירות על פי הכללים שבהוראה. מהו משקל הסיכון שיוחל על חשיפות חוץ מאזניות - לדוגמה, מסגרת לא מנוצלת שאלה 8: להלוואה במשכון דירת מגורים? שאלה 9: שאלה 10: שאלה 11: יש לסווג את החשיפות (מאזניות וחוץ מאזניות) לקבוצות חשיפה על פי הקריטריונים שנקבעו בהוראה. משקל הסיכון שיוחל על חשיפה חוץ מאזנית יהיה בהתאם לקבוצת החשיפה אליה סווגה. סעיפים להוראה מתייחסים למקדמי ההמרה לאשראי המוחלים על פריטים חוץ מאזניים. נספח ג' להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311 "יחס הון מזערי" כולל רשימת פריטים חוץ מאזניים ומקדמי המרה לאשראי שיש להחיל עליהם. האם בכוונת בנק ישראל לפרסם טבלת התאמה בין הפריטים החוץ מאזניים ומקדמי ההמרה המפורטים בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311, לבין אלו המפורטים בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 203? ראה טבלת התאמה בחלק IV נספח א' להלן. האם יש להחיל מקדם המרה לאשראי (CCF) על התחייבות להשקעות בהון סיכון ובהשקעות הוניות פרטיות? אם כן, באיזה שיעור? התחייבויות להשקעות בהון סיכון ובהשקעות הוניות פרטיות מהוות התחייבויות, שיש לרתק הון בגינן. על פי סעיף 83 להוראה, מקדמי ההמרה שיש להחיל על מחויבויות מכל סוג הם: 20% או 50%, בהתאם למועד הסיום המקורי של המחויבות. האם מקדם המרה בשיעור 10% למסגרות לא מנוצלות בכרטיסי אשראי של לווים קמעונאיים, כאמור בסעיף 83 א, מותנית בתקופה לפירעון של המסגרת? ההקלה שנקבעה למסגרות לא מנוצלות בכרטיסי אשראי, העומדות בתנאי סעיף 83 א

26 ש, 26 להוראה, אינן מותנות בתקופה לפירעון של המסגרת. כלומר, ניתן ליישם הקלה זו גם למסגרות לא מנוצלות בכרטיסי אשראי שהועמדו לתקופה של למעלה משנה שאלה 12: כיצד יש לחשב הקצאת הון בגין התחייבות להעמדת מסגרת אשראי ללקוח, אשר תועמד בפועל אך ורק אם הלקוח יעמיד כנגדה ביטחונות כשירים (על פי הכללים שנקבעו בהוראה לעניין הפחתת סיכון אשראי)? במקרים בהם קיימת ודאות כי המסגרת תועמד לרשות הלקוח אם ורק אם יעביר לרשות התאגיד הבנקאי ביטחונות כשירים כנדרש בהסכם, יוכל התאגיד הבנקאי לחשב את הקצאת ההון בגין המחויבות, בהתחשב בביטחונות על פי הכללים הקבועים בפרק ד' להוראה - "הגישה הסטנדרטית - הפחתת סיכון אשראי". חישוב זה יערך בשמרנות, בהתבסס על תנאי ההסכם עם הלקוח. האם יש להקצות הון בגין סיכון אשראי הנובע מ"הצעות שיווקיות" אינן כרוכות שאלה 13: בהסכם עם הלקוח? ככלל, אין דרישת הון בגין מחויבות כלפי לקוח, אשר על פי המבחנים החשבונאיים אינה מסווגת כ"מחויבות למתן אשראי". השאלה כוונה בעיקר בהצעות ללקוחות קמעונאיים לקבל הלוואה, מבלי שהלקוח מבקש את האשראי, ומבלי שהתאגיד הבנקאי מתחייב לשמור את ההצעה לפרק זמן כלשהוא. לגבי הצעות "שיווקיות" למתן אשראי, אם על פי המבחנים החשבונאיים לא התגבשו לכדי "מחויבות למתן אשראי" (מאזנית, או חוץ מאזנית), אין צורך בהקצאת הון בגין סיכון אשראי שאלה 14: מסגרות בכרטיסי אשראי בנקאיים נקבעות על ידי התאגידים הבנקאיים שבהסדר, ובאחריותם. האם חברת כרטיסי אשראי נדרשת להקצות הון בגין מסגרות לא מנוצלות בכרטיסי אשראי בנקאיים? לחברת כרטיסי אשראי קיים סיכון אשראי בגין מסגרות אשראי המועמדות על ידי התאגידים הבנקאיים החברים בהסדר. על חברת כרטיסי האשראי להקצות הון כנגד סיכון זה, בהתאם לסעיף 83 להוראה. משקל הסיכון שיוחל על המסגרות יהיה בהתאם לצד הנגדי לו חשופה החברה, דהיינו, משקל הסיכון של התאגידים הבנקאיים החברים בהסדר. תאגיד בנקאי מתכוון לפתח מוצר אשראי בתנאים הבאים: (1) התאגיד הבנקאי מסכים להעמיד ללקוח מסגרת אשראי, תוך שהוא שומר לעצמו את הזכות לבטל אותה ללא תנאי בכל עת; ו- (2) הלווה מקבל הנחה משמעותית (בריבית, בעמלות, וכדומה). האם ניתן לייחס מקדם המרה לאשראי (CCF) בשיעור אפס למסגרת אשראי זו? שאלה 15: ככלל, איננו מאפשרים הקלת הון לעסקאות שנבנו במטרה "לעקוף" את הוראותינו,

27 ב( ב( 27 בפרט לא בנושאי הלימות הון. במהות - מדובר בסיכון אשראי דומה מאד למסגרת "רגילה", שבתרגיל משפטי לא יידרש בגינו ריתוק הון. ניתן לראות בסוג זה של עסקאות מעין "קריצת עין", משום ששני הצדדים "מבינים" שיש בעסקה זו התחייבות למתן אשראי, וחותמים על הסכם שלא משקף את העסקה האמיתית. לחילופין, אם באמת אין מחויבות של הבנק, הלווה משלם על "כלום". בנוסף, עולה ספק אם קיימת ודאות משפטית, האם, בבוא העת, בית המשפט אכן יקבל הסכם כזה כפשוטו (חוזה אחיד, סעיף מפלה, אחריות להתמוטטות עסק וכן הלאה). בסעיף 83 ( נקבע כי "מחויבות למתן אשראי שניתנה ללקוח במסגרת "אישור עקרוני ושמירת שיעור הריבית" להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 451 "נהלים למתן הלוואות לדיור", תקבל מקדם המרה של 0%". שאלה 16: האם קיימת הגבלה לתקופה בה יכול מבקש ההלוואה לקבל את ההלוואה באותו שיעור ריבית, כלומר - לתוקף ההתחייבות למתן אשראי? סעיף 4 ג(א) להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 451 בנושא "נהלים למתן הלוואות לדיור" מגדיר מהו "אישור עקרוני ושמירת שיעור הריבית". בהגדרה זו נקבע לעניין תוקף ההתחייבות כי מדובר ב"תקופה סבירה להמצאת המסמכים הדרושים לאימות הנתונים". בנוסף נקבע באותה הגדרה כי "תקופה כאמור לא תפחת מ- 12 ימים". לעניין סעיף 83 ( (מקדם המרה לאשראי בשיעור אפס), רק התחייבויות למתן אשראי שפוקעות תוך חודש לכל היותר יכולות לקבל המרה של 0%. יודגש כי תאגיד בנקאי רשאי להתחייב כלפי לקוח על שמירת שיעור ריבית לתקופה ארוכה יותר, ובלבד שירתק הון כנגד המחויבות למתן אשראי יבוצע לפי מקדם המרה לאשראי המתאים (20% אם מועד הפירעון המקורי הוא עד שנה, 50% בכל מקרה אחר). תאגיד בנקאי מתחייב כלפי לקוח למתן אשראי. תוקף ההתחייבות קצר משנה, אך במידה והלקוח ינצל את התחייבות התאגיד הבנקאי, יעמיד לו התאגיד הבנקאי אשראי שמועד הפירעון שלו ארוך משנה. שאלה 17: האם "מועד הפירעון המקורי" של המחויבות במקרה זה קצר משנה (ולכן מקדם ההמרה לאשראי יהיה 20%), או שהוא ארוך משנה (ולכן מקדם ההמרה לאשראי יהיה 50%)? מקדם ההמרה לאשראי נקבע לפי אורך התקופה בה ניתן להמיר את המחויבות לאשראי מאזני, ללא קשר אם האשראי המאזני צפוי להיות קצר או ארוך. לפיכך, במקרה המתואר בשאלה יוחל מקדם המרה לאשראי בשיעור 20% כללי

28 28 בהוראות האיחוד האירופי ישנה התייחסות נפרדת לנכסים כמו: bonds, covered.collective Investment Undertakings כיצד יש לסווג מכשירים אלו? בהוראות ניהול בנקאי תקין העוסקות בדרישות הלימות ההון לא נקבע טיפול נפרד למכשירים כגון אלו. הסיווג לקבוצות חשיפה למכשירים אלו, אם ישנם, יבוצע על פי כללי הסיווג כאמור בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 203 "מדידה והלימות הון - הגישה הסטנדרטית - סיכון אשראי". כיצד יש לטפל בהפרשה הנוספת לעניין הקצאת הון? לעניין חישובי הלימות ההון יש, להתייחס אל ההפרשה הנוספת כאל הפרשה ספציפית. ההפרשה הנוספת בגין ריכוזיות ענפית תפוצל בין החשיפות בענף על פי חלקן היחסי. שאלה 1: שאלה 2: מהו תהליך הסיווג של חשיפה, - בפרט חשיפה קמעונאית וחוב בביטחון נכס שאלה 3: למגורים? שאלה 4: שאלה 5: תהליך הסיווג של חשיפה קמעונאית וחוב בביטחון נכס למגורים מתואר בתרשים להלן בחלק IV נספח ב'. יודגש כי התרשים מפורסם לצורכי הבהרה בלבד, ולא נועד להוסיף או לגרוע מסעיפי ההוראה, או מהנחיות אחרות של המפקח. כיצד מוגדר המונח "טווח קצר" בהוראה? המונח "חובות לזמן קצר" הוגדר בהערת שוליים מספר 26 להוראת השעה "מסגרת עבודה למדידה והלימות הון" מדצמבר 2008 (ההפניה להערת שוליים זו מופיעה בסעיף 63 להוראת השעה). על פי הגדרה זו, מונח זה מתייחס לחובות שמועד הפירעון המקורי שלהם הוא שלושה חודשים, או פחות. להבנתנו, הגדרת "חובות לטווח קצר" בשונה מהמשמעות המקובלת בעולם העסקי-חשבונאי (שנה), התייחסה במקור רק להקלת ההון בגין חשיפות בין-בנקאיות קצרות טווח. במסגרת השינוי באופן ייחוס משקל סיכון לחשיפות של בנקים [פורסם ביום 20 ביוני 2010, בחוזר מס' ח ], נמחק סעיף 63, ונמחקה הערת השוליים מספר 26. ככלל, המונח "טווח קצר" בהוראותינו השונות מקבל את המשמעות המקובלת, כלומר "עד שנה". מקום בו נקבעה באופן מפורש התייחסות לתקופה של שלושה חודשים (למשל - ייחוס משקל סיכון מופחת לחובות קצרי טווח של בנקים ישראליים הנקובים וממומנים בשקלים חדשים, סעיף 64 להוראה מספר 203), תחול ההגדרה הייחודית. מהי הקצאת ההון הנדרשת בגין השקעה בתעודות סל? ככלל, משקל הסיכון של תעודות סל הוא 100%, בהתאם למשקל הסיכון של תאגיד לא מדורג (דירוגי תעודות סל אינם מתייחסים ל"סיכון מנפיק"). לגבי תעודות סל הדורשות התייחסות מיוחדת (לדוגמה - תעודת סל אשר עוקבת אחר

29 29 מדד מסוים של הון סיכון), יש להחיל משקל סיכון גבוה יותר, לפי העניין. 2. דירוג אשראי חיצוני 2.1 הכרה בחברות דירוג דירוגי חברות הדירוג ממומנים על ידי הגופים המדורגים, והמידע אודות הדרוג זמין לכלל הציבור ללא עלות. לפי מודל עסקי חלופי, חברת הדירוג גובה דמי שימוש מקוראי דו"חות הדרוג, ולא מהגוף המדורג, או שילוב כלשהו של השניים. שאלה 1: לנוכח קריטריון הזמינות, תמורת תשלום? עולה השאלה האם יוכרו דירוגים המסופקים למשתמש שאלה 2: שאלה 1: שאלה 2: שאלה 3: ניתן להכיר בחברת דירוג, המספקת מידע אודות דירוגים אותם ביצעה תמורת תשלום מהמשתמשים, במידה והתשלום אחיד וזמין לכלל הציבור. על פי סעיף 108 להוראה "המפקח על הבנקים מכיר בדירוגים שאינם מוזמנים למדינות, ישויות סקטור ציבורי, בנקים וחברות ציבוריות בלבד". האם ואלו תאגידי עזר בנקאיים נכללים במונח בנקים? לעניין סעיף 108, תאגידי עזר בנקאיים, המחויבים בפרסום דוח כספי לציבור, נכללים במונח "בנקים". זאת בנוסף לגופים הנכללים בהגדרת "בנק", בסעיף תהליך המיפוי האם ניתן לעשות שימוש בטבלת המרה בין דירוגים מקומיים לדירוגים בין לאומיים, ולהיפך? לא יעשה כל שימוש בדירוגים שהופקו על ידי שימוש בטבלת המרה. שימוש מותר רק בדירוגים שמופו למשקלי סיכון על ידי המפקח על הבנקים, בסעיף 92 להוראה. האם הטבלאות המייחסות משקלי סיכון לדירוגים, המופיעות בהוראה, חלות על כל חברות הדירוג שיוכרו על ידי המפקח על הבנקים? לא. המיפוי לדירוגי חברות הדירוג שהוכרו על ידי הפיקוח על הבנקים מופיע בסעיף 92 להוראה. המיפוי לדירוגי חברות דירוג, שיוכרו על ידי הפיקוח על הבנקים בעתיד, יפורסם כאשר יושלמו הליך ההכרה והליך המיפוי, לכל חברת דירוג בנפרד. מהי ECAI" שנבחרה", שעל התאגידים הבנקאיים חובה לעשות שימוש בדירוגיה, כאמור בסעיפים 94 ו להוראה? ECAI (חברת דירוג אשראי חיצונית) שנבחרה תהייה חברת דירוג אשראי, אשר התאגיד הבנקאי נתן גילוי לכך שהוא עושה שימוש בדירוגיה לצורך שקלול הסיכון, לפי סוגי חבויות (בהתאם לנדרש בסעיף 95 להוראה). עם זאת, לגבי חשיפות לריבונויות, במקרה בו לא קיים דירוג בחברת הדירוג שנבחרה, על התאגיד הבנקאי

30 א( 30 לעשות שימוש בדירוג המפורסם הנמוך ביותר של חברת דירוג חיצונית (ECAI) אחרת שהוכרה על ידי המפקח, לפני שיפנה ליישם את האמור בסעיף 55 להוראה (זאת במידה והדירוג המפורסם עדכני ולא חלות מגבלות משפטיות או אחרות על השימוש בדירוג זה). 3. הפחתת סיכון אשראי (CRM) 3.1 ביטחונות שאלה 1: בטל (הועבר לגוף ההוראה).?(( שאלה 2: מה נכלל בהגדרת מזומן (סעיף שאלה 3: שאלה 4: הגדרת מזומן בהוראה: "מזומנים בפיקדון בתאגיד הבנקאי (כמו גם תעודות פיקדון או מכשירים דומים שהונפקו על ידי התאגיד הבנקאי המלווה) הנחשף לצד הנגדי". תוכנית חיסכון נכללת תחת הגדרת מזומן, היות ולמעשה מדובר בפיקדון, למעט במקרה בו קיימת מגבלה חוקית או אחרת על משכון תוכנית החיסכון, או על קיזוזה כנגד הלוואות שהעמיד התאגיד הבנקאי לצד הנגדי (שאלת המשכון רלוונטית לפרק הביטחונות, בעוד שאלת הקיזוז רלוונטית לסעיף 188, המאפשר קיזוז של פיקדונות והלוואות). בתאגיד בנקאי מקובל לייחס ביטחונות ללווה, ולא לעסקה. כיצד נוהג זה מתיישב עם פרק ה- CRM בהוראה? האם התאגיד הבנקאי מורשה לבצע אופטימיזציה בעת הקצאת ביטחונות לחשיפות, לצורך הבאת מזעור דרישת ההון? בהתקיים דרישת הודאות המשפטית לגבי כיסוי הביטחונות את החשיפות (כלומר, בהתקיים שכל ביטחון יכול, מבחינה משפטית, לגבות כל אחת מן החשיפות) ה, תאגיד הבנקאי רשאי להקצות את החשיפות לביטחונות באופן מיטבי, כזה שיביא לדרישת ההון הנמוכה ביותר. תחת הקצאה כזו יכול שביטחון אחד ישרת יותר מחשיפה אחת, ויכול שחשיפה אחת תגובה על ידי יותר מביטחון אחד. הקצאה מיטבית כאמור מחייבת מערכת טכנולוגית תומכת. אי התאמת תקופות לפירעון לגבי פיקדון, אם כביטחון ואם במסגרת הסכם קיזוז: האם ניתן להכיר בפיקדון קצר מתחדש כפיקדון ארוך טווח? האם פיקדון של לקוח, שלגביו נחסמת על ידי התאגיד הבנקאי המשיכה, יכול להיות מפחית סיכון אשראי? אפשרות האם התשובה תשתנה אם לווים, ששעבדו פיקדונות כבטוחות לאשראי, יהיו רשאים לפדות את הפיקדונות, ובלבד שהתמורה הכספית תישמר כבטוחה כספית מופקדת בתאגיד הבנקאי ("עו"ש מוקפא"), ותוכל לשמש רק לרכישת ניירות ערך (או פיקדונות) שימשיכו לשמש כבטוחה לאשראי?